ההיסטוריה המוזיקלית של הנשרים

הקמת הלהקה

הלהקה התחילה את דרכה בשנת 1971 כאשר החברים לשעבר ב- Flying Burrito Brothers החליטו להקים להקה חדשה. הם גייסו את ברני לידון ורנדי מייזנר, שניגנו בלהקה בשם האחים מייזנר. הם חיפשו חבר רביעי והזמינו חבר ותיק, גלן פריי, להצטרף אליהם. פריי ניגן בלהקה בשם "הפטריות" ופגש את שאר החבורה כשכולם היו בהופעה ביחד. ברני לידון היה הראשון שהצטרף, והוא גייס את חברו דון הנלי לנגן בתופים. הנלי, שהיה שותפו לחדר של לידון באותה תקופה, מעולם לא ניגן בתופים לפני כן, אבל הוא הבין שזה לא יכול להיות קשה מדי. לידון גם למדה בתיכון עם רנדי מייזנר והזמינה אותו לנגן בס. מייזנר סירב בהתחלה, ואמר להם שהוא נוסע לפלורידה כדי לנגן עם ארוסתו, שהיה בלהקה בשם הצרצרים. אבל כשמייזנר נפרד מהילדה וחזר ללוס אנג'לס, הוא התקשר ללידון בחזרה וקיבל את ההצעה. הם עדיין חיפשו זמר כשגלן פריי התקשר ללידון ואמר לו שהתבקש להצטרף לפטריות, אבל הוא לא מעוניין לנגן את סוג המוזיקה שהם עשו. שני הגברים החליטו להיפגש עם הנלי ומייזנר ולראות אם הם יכולים להמציא משהו טוב יותר.

1975-1981: תור הזהב הראשון

אלבום האולפן האמיתי הראשון שהלהקה הכינה יצא לאור בשנת 1973. האלבום נקרא "Desperado", והוא זכה להצלחה מוצלבת, ופנה לחובבי מוזיקת קאנטרי ורוק כאחד. גם שיר הכותרת מהאלבום שלהם היה להיט מוצלב, והפך אותו למקום הראשון במצעד הקאנטרי, למקום השני במצעד הרוק ולמקום השישי במצעד הפופ. הלהקה הוזמנה לטקס פרסי האוסקר והעניקה את הפרס לשיר הטוב ביותר. האלבום זכה בפרס גראמי לשיר הקאנטרי הטוב ביותר והיה מועמד לאלבום הטוב ביותר. חברי הלהקה הוזמנו לטקס ההשבעה של הנשיא פורד, שם ניגנו בארוחת ערב ממלכתית. האיגלס המשיכו להוציא אלבומים רבים אחרים, כולל "On the Border", "One of These Nights", "Hotel California", "The Long Run" ו-"Greatest Hits". האלבומים האלה הכילו כולם שלושה או ארבעה שירי להיטים, והם נמכרו במיליוני עותקים. הם הפכו לאחת הלהקות המצליחות בעולם והוזמנו שוב לסיבוב הופעות. הם שיחקו בפני קהלים נמכרים בכל רחבי העולם, כולל מרכז ודרום אמריקה.

1981-1994: תור הזהב השני וריב בין חברי הלהקה

למרות הצלחתם, חברי "הנשרים", שהיו חברים קרובים מאז ימיהם הראשונים יחד, החלו לריב. לידון עזבה בטענה שהלהקה הפכה להיות יותר מדי על כסף ופחות על מוזיקה. הוא הוחלף על ידי דון פלדר, שניגן עם הקבוצה מאז 1975. האלבום הבא של הנשרים, "Hotel California", זכה להצלחה גדולה והפך לאלבום הנמכר ביותר שלהם. הוא היה מועמד לשלושה פרסי גראמי, כולל שיא השנה, שיר השנה ואלבום השנה. הקבוצה החלה במסע הופעות עולמי נוסף שנמשך שלוש שנים. האלבום האחרון של הקבוצה יצא ב-1982, והוא נקרא "Eagles Live". הוא זכה בפרס גראמי עבור הקליפ הארוך הטוב ביותר. הלהקה נכנסה להיכל התהילה של הרוקנרול ב-1994.

1994-2016: איחוד ומעבר

לאחר התפרקותם ב-1980, עברו חברי הלהקה לקריירת סולו. עם זאת, הם התכנסו ב-1994 כדי לנגן בקונצרט מחווה ללינדה רונשטט המנוחה, שלאחרונה אובחנה כחולה במחלת פרקינסון. הם התקבלו כל כך טוב שהם החליטו להמשיך לנגן ביחד כלהקה. הנשרים הרכיבו מסע הופעות להיטים הגדולים, שכלל הופעות במדיסון סקוור גארדן, ברוז בול ומופע באוסטרליה ששודרה בטלוויזיה בתשלום לפי צפייה. הם הוכנסו להיכל התהילה של קליפורניה ב-2002, והשיר שלהם "Hotel California" הוכרז "השיר של קליפורניה" ב-2004. ב-2012 חברי הלהקה הודיעו שהם יוציאו אלבום חדש.

האיגלס הוכנסו להיכל התהילה של הרוקנרול בשנת 1994. נאום החניכה שלהם נשא על ידי חבר המוזיקאי והחבר סטיב מרטין.